ואלה תולדות
הרב רחמים דעיז אייר, תשפא19/04/2021פרק ו מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי![]()
+ תיאור הספר
+ הצג את פרקי הספר
<< לפרק הקודם
-
לפרק הבא >>
פרק ו מתוך הספר חידושי תורה הרב רחמים דעי
תגיות:חידושי תורה הרב רחמים דעיהרב רחמים דעיספרים
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק"
וי"ל למה כפל הפסוק דבריו יצחק בן אברהם וחזר עוד פעם אברהם הוליד את יצחק ועי' בפירוש רש"י ועוד למה כתב הוליד ולא ילד, וכל' עפי' מש' רש"י בפסוק ויעתר לו לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע אכ' המסבב ליצחק שיוליד הוא אברהם שאם ח"ו היה אברהם כבתואל לא היתה תפילתו של יצחק מתקבלת כרבקה שהיה אביה רשע ולא נתקבלה תפלתה וזמ"ש הכתוב הוליד את יצחק הוא הסיבה שיצחק יוליד ושור' באור החיים ושש לבי ונ"ל עוד עפ"י הידוע שרז"ל תמאו איך אדם כאברהם שהיה צ"ג יצא ממנו ישמעאל וככה גכ' התמיאה על יצחק שיצא ממנו עשיו ותרצו שאברהם קבל הזואמה מן תרח אביו ועכ' יצא ממנו ישמעאל שהוא רשע אבל עוד נשאר קצת מן הזואמה ההיא ונגמרה בעשיו וזמש' הכתוב ואלה תולדות יצחק שהם יעקב ועשיו כמ"ש רש"י ואל תקשי איך מיצחק יצא עשיו עז' אמר שאברהם הוליד את יצחק שנכנס ביצחק קצת זואמה מה שנשאר באברהם אביו ודו"ק אלב יש לשאול איך ישמעאל שקבל הזואמה מכלי א' ארזל' שבסוף ימיו חזר בתשובה ועשיו שקבל הזואמה מכלי ב' מת ברשעו והתשובה לזה שעשיו קבל עוד דואמה מאחי אימו כידוע שרוב בנים דומים לאחי אימם ובזה מתישבת השאלה של רש"י בפסוק וישלח יצחק וגו' אחי רבקה אם יעקב ועשיו וכתב רש"י איני יודע מה מלמדנו ועפיה' בא הכתוב לתרץ על השאלה ששאלנו ודו"ק כי קצרתי ויתרצינו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה' ויאמר ה' לה שני גיים בבשנך וגו' כתב הרא"בע והיא שאל לנשים שילדו אם אירע להם ככה ותאמרנה לו-
ואנוכי נוראות נפלאתי איך יהיה דבר כזה אם אפשר לחשוב שאף אשה לא ילדה תאומים ואפשר שלזה נתכונו חז"ל שדרשו כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרסם לצאת עוברת על ע"א עשו מפרסם לצאת וזה לא היה בשאר הנשים אבל השאלה הנשאלת למה לא חשבה שהיא יולדת שני ילדים אחד צדיק ואחד רשע כמו אברהם שהיו לו שני ילדים אחד צדיק ואחד רשע וכמו שביארנו שכך צל' והתשובה הפשוטה היא שחשבה רבקה שזה צריך ליהיות ע"י שתי נשים כמו שרה והגר ולפי מ"ש למעלה רבקה טעתה בזה וע"י היטיב ותבין את זה ועוד נ"ל שרבקה חשבה שיש לה רק ילד אחד אכל הוא צבוע והיא יודעת ממשפחתה מה זה הצביעות שזה יותר גרוע מרשע גמור וכמ"ש הזהורו מהצבועים וע"ז היתה מפחדת הרבה וע"ז באה התשובה מה' שאל תפחד מזה שני גוים בבטנך ולא אחד כמו שחשבת- וזמ"ש הכתוב ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב ודרשו חז"ל כי ציד בפיו צד אביו בפיו אבא היאך מעשרין את המלח וגו' יצחק שלא נתגדל בבית של צבועים לא יודע מה זו צביערת ע"כ אהב אותו אבל רבקה מבינה את זה טוב ע"כ אהב אותו אלב רבקה מבינה את זה טוב ע"כ באותו זמן שהיה מדבר עם אביו לצוד אותו היא לא האימינה לו ורבקה אוהבת רק את יעקב ודו"ק כי קצרתי.
"ויהי עשיו איש ידע ציד וגו"
כתב רש"י ז"ל ידע ציד לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן וי"ל דהלשון על היאך לא מבואר דצריך לשאול אם מעשרין את המלח ואת התבן או לאו וראיתי פירוש יקר באיזה ספר שלא זוכר את שמו ומחמת חביבותו כתבתי אותו וכך פירש שעשו רצה להראות טלפון כחזיר בשאילה הזאת ורצה לומר אני יודע שחיבין במעשר ולא שואל אם חיבין או לא אלא שואל על השיעור כמה צריכין לתת למעשר במלח ותבן משום דבחטה ובשעורה וכמדומה וקדם קרן של בע"ה בשעת הזריעה למשל אדם שזרע שק חטים והיביאה לו עשרה שקים הוא צריך לתת המעשר שק אחד וזה יהיה אחד מתשעה א"כ הוא שואל ככה התבן והמלח שהבע"ה אין לו שום קרן כמה צריך לתת במעשר והוא פירוש יקר עד מאוד ודו"ק
"ויבן עשו את הבכורה"
כתב הרמב"ן בו לדבריחבל לו אבל כבר אמר הטעם שבעבורו נאות למכירה מפני שהיה הולך למות בצודו החיות החיות וקרוב הוא שימות בחיי אביו ואין לבכורה שום מעלה רק אחרי האב ומה תועיל לי הבכורה ואמר ויאכל וישת ויקם וילך ויבז כי אחר שאכל ושתה חזר השדה אל צידו וזו סבת הבזוי הבכורה וגו' והאו טעם חשוב וכך פירש חזקוני ע"ע והמשיך הרמב}"ן בדברי הראב"ע ותקף אותו במילים חריפים ובסוף דבריו כתב אבל בזוי הבכורה לעשיו לאכזריות לבו ויתכן כי פי השנים בבכורה ממשפטי התורה לא היה כן לפנים רק לנחול מעלת האב ושררתי וגו' ואני בער ולא אדע למה אצטרף לתת טעם אחר מאחר שבתחילת דבריו נתן טעם חשוב ועוד לפי טעם הא' אפי' נאמר שהיה דיןפי שנים בבכורה בזמנם אפ"ה הוא חשש שימות לפני אביו ולא ירש שום דבר וא"פל שהרמ' רצה לתת לנו ב' טעמים אבל מלשנו לא משמע כן והמבין יבין ואני שמח אם נמצה איזה ת"ח שיבאר דברי הרמב"ן ודו"ק.
"ויעקב איש תם"
כתב רש"י ז"ל תם אינו בקי בכל אלה כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם עכ"ל וק' דהא רש"י פירש בפרשת ויצא על פסוק כי אחי אביה הוא אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות וכן תרגם יונתן בן עוזיאל בפסוק י"ב ע"ע וכן דרשו במסכת בבא בתרא דף קכ"ג ע"ש וא"כ ראינו מכל המקורות האלה שיעקב ידע לרמות נשמעתי פירוש נחמד ע"ז שרש"י ז"ל דייק בדבריו שתפש בלשונו המאור רק מלת תם ולא אמר איש תם וככה פירוש דברי רש"י ז"ל אפ נאמר על אדם תם פירושו לא ידע לרמות אבל על יעקב נאמר איש תם ז"א שיש לו כל הסגלות יוכל ליהיות תם ויכל ג"כ ליהיות איש חכם עם נבר תתבר ועם עקש תתפל ועי' בפרק יש נוחלין ע"ש ודו"ק.
"ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אתך"
כתב הר' אור החיים הקדוש פי' הגם שיש בדרים אלו כגניבת הדעת עכ"ז יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהוא מצות עשה גם היא נביאה וגוג' ואני עפר תחת רגליו לא הבנתי דק' מש' בטעם הא' יש מצות כיבוד אב ואם הא בזמן שעושה כיבוד אם הוא עובר על מצוות כיבוד אב ואפ' שסמך על הטעם הב' שהיא נביאה אף שהלשו' לא מש' כן והר' ז"ל הביא ראיה לדבריו שרבקה נביאה ומדברת ברהק' מהפסוק ורבקה שמעת עי' בד"ק זמן תרגם יונתן בן עוזיאל באותו פסוק ורבקה שמעה ברוח קודשא וגו' ולענד' יש רמז בדברי רבקה כשאמרה ליעקב הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך לאמר מלת לאמר יתירה ועי' באור החיים זל' מה שפירש עע' ולע"ד שרמז רמזה לו מה שאומרת לו כולו מאת ה' שהנה שמעתי את אביך מדבר זא' בקול רם כידוע דיבור לשון קשה והאמת שהיה רק לאמר שהיא אמירה רכה כלומר בלחש ואפי"ה אני שמעתי כמו שאדם מדבר בקול רם אכ' מה' היתה זאת לשמוע ודו"ק.
מקשים העולם למה ה' לא הודיע ליצחק שעשיו ושע כמו שהודיע לרבקה-
ושמעתי שני תירוצים ע"ז א' אם יצחק היה יודע שעשיו רשע אפי' אם מברך יעקב היה מברך אותו בצעבות ובדאגה ובלי שמחה מפני שהוא דואג שהבן הבכור שלו רשע-
ב' רצה ה' שיצחק יברך בנו אפי' בתורת עשיו ועכ' אם ח"ו יהיו ישראל הולכים בדרכו של עשיו אפיה' ה' יברך אותם כמו שיצחק ברך בנו אפי' שנחשב אותו לעשיו ודו"ק.
"ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשיו ולא הכירו כי היו ידיו מדי עשיו אחיו שערת ויברכהו"
שואלים העולם איך לא עלה בדעת יצחק אבינו שאפשר לשים עורות ידיו שכששמע הקול של יעקב לא היה מאמין שזה עשיו ועי' באור החיים הקדוש בד"ה ולא הכירן וגו' ואני עפק תחת כפות רגליו לא נחה דעתי מפירושו שהדעת נותנת האיפך מדבריו ע"ש בד"ק וראיתי לרז"ל שכ' שיצחק היה מפחד מיעקב שמה יבא במקום עשיו והדעת נותנת שיעקב צריך לשנות את קולו וידבר כקולו של עשיו ע"כ מה עשה יצחק צוה לבנו עשיו לשנות את קולו כיעקב וזה הסימן שהוא עשיו וזש"ה הקול קול יעקב שהיה סימן שינהם אבל לא סמך ע"ז שחשב אפשר שיעקב נכנס בכול התמימות אצלו ולא חשב לרמות את אביו ע"כ לא שינה את קולו ע"כ אמר לו גשה נא ואמשיך בני זה סי' השני וכשראה שידיו שערות חשב אם לא רימה אותי בקול גם בידים ג"כ לא רימה אותו אכ' זה הוא עשיו ויברכהו, מדרש הקול קול יעקב והידים ידי עשיו בזמן שהקול קול יעקב איך הידים ידי עשיו ע"כ רבים שואלים בסוף כתוב הקול קול יעקב והידים ידי עשיו ולא כתוב איך הידים ידי עשיו ותרצו דהפסוק מדבר בלשון תמיאה וזה רמוז בפשט הכתוב שיצחק היה מתפלה איך יהיה דבר כזה הקול קול יעקב והידים ידי עשיו ודלא כמ"ש למעלה דרך דרש, ועוד י"ל דבאמת במזמן שהיה קול יעקב לא היו הידים ידי עשיו אלא ידי יעקב ודו"ק כי קצרתי.
"ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך"
במרמה תרגם אונקלוס בחוכמה וגם יונתן בן עוזיאל תרגם בחכמתא וכן פירש רש"י ז"ל בחכמה ועי' כשפתי חכמים שנתן שעם לפירוש רש"י ועי' לרמבן' בדה' בטרם תבוא וכו' ע"ש ולענ"ד נ"ל עפי' מה שפירש רש"י בפסוק ויחרד חרדה גדולה ומדרשו ראה גיהנום פתוחה מתחתיו ע"ש ומזה ידע יצחק שטעה בעשיו שחשב אותו לצדיק וע"כ אמר בא אחיך בחכמה שבאמת עשה חכמה גדולה שלא הניח ליצחק לברך את עשיו שהוא רשע וע"ז אמר יצחק גם ברוך יהיה שעשה לו טובה גדולה ובזה מתורצת תמיאתו של רמבן' ודו"ק.
"אחי רבקה אם יעקב ועשיו"
כתב רש"י איני יודע מה מלמדנו עיי' בש"ח ועי' מה שפירשתי בפסוק אברהם הוליד את יצחק ע"ש.
וי"ל למה כפל הפסוק דבריו יצחק בן אברהם וחזר עוד פעם אברהם הוליד את יצחק ועי' בפירוש רש"י ועוד למה כתב הוליד ולא ילד, וכל' עפי' מש' רש"י בפסוק ויעתר לו לו ולא לה שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע אכ' המסבב ליצחק שיוליד הוא אברהם שאם ח"ו היה אברהם כבתואל לא היתה תפילתו של יצחק מתקבלת כרבקה שהיה אביה רשע ולא נתקבלה תפלתה וזמ"ש הכתוב הוליד את יצחק הוא הסיבה שיצחק יוליד ושור' באור החיים ושש לבי ונ"ל עוד עפ"י הידוע שרז"ל תמאו איך אדם כאברהם שהיה צ"ג יצא ממנו ישמעאל וככה גכ' התמיאה על יצחק שיצא ממנו עשיו ותרצו שאברהם קבל הזואמה מן תרח אביו ועכ' יצא ממנו ישמעאל שהוא רשע אבל עוד נשאר קצת מן הזואמה ההיא ונגמרה בעשיו וזמש' הכתוב ואלה תולדות יצחק שהם יעקב ועשיו כמ"ש רש"י ואל תקשי איך מיצחק יצא עשיו עז' אמר שאברהם הוליד את יצחק שנכנס ביצחק קצת זואמה מה שנשאר באברהם אביו ודו"ק אלב יש לשאול איך ישמעאל שקבל הזואמה מכלי א' ארזל' שבסוף ימיו חזר בתשובה ועשיו שקבל הזואמה מכלי ב' מת ברשעו והתשובה לזה שעשיו קבל עוד דואמה מאחי אימו כידוע שרוב בנים דומים לאחי אימם ובזה מתישבת השאלה של רש"י בפסוק וישלח יצחק וגו' אחי רבקה אם יעקב ועשיו וכתב רש"י איני יודע מה מלמדנו ועפיה' בא הכתוב לתרץ על השאלה ששאלנו ודו"ק כי קצרתי ויתרצינו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה' ויאמר ה' לה שני גיים בבשנך וגו' כתב הרא"בע והיא שאל לנשים שילדו אם אירע להם ככה ותאמרנה לו-
ואנוכי נוראות נפלאתי איך יהיה דבר כזה אם אפשר לחשוב שאף אשה לא ילדה תאומים ואפשר שלזה נתכונו חז"ל שדרשו כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרסם לצאת עוברת על ע"א עשו מפרסם לצאת וזה לא היה בשאר הנשים אבל השאלה הנשאלת למה לא חשבה שהיא יולדת שני ילדים אחד צדיק ואחד רשע כמו אברהם שהיו לו שני ילדים אחד צדיק ואחד רשע וכמו שביארנו שכך צל' והתשובה הפשוטה היא שחשבה רבקה שזה צריך ליהיות ע"י שתי נשים כמו שרה והגר ולפי מ"ש למעלה רבקה טעתה בזה וע"י היטיב ותבין את זה ועוד נ"ל שרבקה חשבה שיש לה רק ילד אחד אכל הוא צבוע והיא יודעת ממשפחתה מה זה הצביעות שזה יותר גרוע מרשע גמור וכמ"ש הזהורו מהצבועים וע"ז היתה מפחדת הרבה וע"ז באה התשובה מה' שאל תפחד מזה שני גוים בבטנך ולא אחד כמו שחשבת- וזמ"ש הכתוב ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב ודרשו חז"ל כי ציד בפיו צד אביו בפיו אבא היאך מעשרין את המלח וגו' יצחק שלא נתגדל בבית של צבועים לא יודע מה זו צביערת ע"כ אהב אותו אבל רבקה מבינה את זה טוב ע"כ אהב אותו אלב רבקה מבינה את זה טוב ע"כ באותו זמן שהיה מדבר עם אביו לצוד אותו היא לא האימינה לו ורבקה אוהבת רק את יעקב ודו"ק כי קצרתי.
"ויהי עשיו איש ידע ציד וגו"
כתב רש"י ז"ל ידע ציד לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן וי"ל דהלשון על היאך לא מבואר דצריך לשאול אם מעשרין את המלח ואת התבן או לאו וראיתי פירוש יקר באיזה ספר שלא זוכר את שמו ומחמת חביבותו כתבתי אותו וכך פירש שעשו רצה להראות טלפון כחזיר בשאילה הזאת ורצה לומר אני יודע שחיבין במעשר ולא שואל אם חיבין או לא אלא שואל על השיעור כמה צריכין לתת למעשר במלח ותבן משום דבחטה ובשעורה וכמדומה וקדם קרן של בע"ה בשעת הזריעה למשל אדם שזרע שק חטים והיביאה לו עשרה שקים הוא צריך לתת המעשר שק אחד וזה יהיה אחד מתשעה א"כ הוא שואל ככה התבן והמלח שהבע"ה אין לו שום קרן כמה צריך לתת במעשר והוא פירוש יקר עד מאוד ודו"ק
"ויבן עשו את הבכורה"
כתב הרמב"ן בו לדבריחבל לו אבל כבר אמר הטעם שבעבורו נאות למכירה מפני שהיה הולך למות בצודו החיות החיות וקרוב הוא שימות בחיי אביו ואין לבכורה שום מעלה רק אחרי האב ומה תועיל לי הבכורה ואמר ויאכל וישת ויקם וילך ויבז כי אחר שאכל ושתה חזר השדה אל צידו וזו סבת הבזוי הבכורה וגו' והאו טעם חשוב וכך פירש חזקוני ע"ע והמשיך הרמב}"ן בדברי הראב"ע ותקף אותו במילים חריפים ובסוף דבריו כתב אבל בזוי הבכורה לעשיו לאכזריות לבו ויתכן כי פי השנים בבכורה ממשפטי התורה לא היה כן לפנים רק לנחול מעלת האב ושררתי וגו' ואני בער ולא אדע למה אצטרף לתת טעם אחר מאחר שבתחילת דבריו נתן טעם חשוב ועוד לפי טעם הא' אפי' נאמר שהיה דיןפי שנים בבכורה בזמנם אפ"ה הוא חשש שימות לפני אביו ולא ירש שום דבר וא"פל שהרמ' רצה לתת לנו ב' טעמים אבל מלשנו לא משמע כן והמבין יבין ואני שמח אם נמצה איזה ת"ח שיבאר דברי הרמב"ן ודו"ק.
"ויעקב איש תם"
כתב רש"י ז"ל תם אינו בקי בכל אלה כלבו כן פיו מי שאינו חריף לרמות קרוי תם עכ"ל וק' דהא רש"י פירש בפרשת ויצא על פסוק כי אחי אביה הוא אם לרמאות הוא בא גם אני אחיו ברמאות וכן תרגם יונתן בן עוזיאל בפסוק י"ב ע"ע וכן דרשו במסכת בבא בתרא דף קכ"ג ע"ש וא"כ ראינו מכל המקורות האלה שיעקב ידע לרמות נשמעתי פירוש נחמד ע"ז שרש"י ז"ל דייק בדבריו שתפש בלשונו המאור רק מלת תם ולא אמר איש תם וככה פירוש דברי רש"י ז"ל אפ נאמר על אדם תם פירושו לא ידע לרמות אבל על יעקב נאמר איש תם ז"א שיש לו כל הסגלות יוכל ליהיות תם ויכל ג"כ ליהיות איש חכם עם נבר תתבר ועם עקש תתפל ועי' בפרק יש נוחלין ע"ש ודו"ק.
"ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אתך"
כתב הר' אור החיים הקדוש פי' הגם שיש בדרים אלו כגניבת הדעת עכ"ז יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהוא מצות עשה גם היא נביאה וגוג' ואני עפר תחת רגליו לא הבנתי דק' מש' בטעם הא' יש מצות כיבוד אב ואם הא בזמן שעושה כיבוד אם הוא עובר על מצוות כיבוד אב ואפ' שסמך על הטעם הב' שהיא נביאה אף שהלשו' לא מש' כן והר' ז"ל הביא ראיה לדבריו שרבקה נביאה ומדברת ברהק' מהפסוק ורבקה שמעת עי' בד"ק זמן תרגם יונתן בן עוזיאל באותו פסוק ורבקה שמעה ברוח קודשא וגו' ולענד' יש רמז בדברי רבקה כשאמרה ליעקב הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשיו אחיך לאמר מלת לאמר יתירה ועי' באור החיים זל' מה שפירש עע' ולע"ד שרמז רמזה לו מה שאומרת לו כולו מאת ה' שהנה שמעתי את אביך מדבר זא' בקול רם כידוע דיבור לשון קשה והאמת שהיה רק לאמר שהיא אמירה רכה כלומר בלחש ואפי"ה אני שמעתי כמו שאדם מדבר בקול רם אכ' מה' היתה זאת לשמוע ודו"ק.
מקשים העולם למה ה' לא הודיע ליצחק שעשיו ושע כמו שהודיע לרבקה-
ושמעתי שני תירוצים ע"ז א' אם יצחק היה יודע שעשיו רשע אפי' אם מברך יעקב היה מברך אותו בצעבות ובדאגה ובלי שמחה מפני שהוא דואג שהבן הבכור שלו רשע-
ב' רצה ה' שיצחק יברך בנו אפי' בתורת עשיו ועכ' אם ח"ו יהיו ישראל הולכים בדרכו של עשיו אפיה' ה' יברך אותם כמו שיצחק ברך בנו אפי' שנחשב אותו לעשיו ודו"ק.
"ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשיו ולא הכירו כי היו ידיו מדי עשיו אחיו שערת ויברכהו"
שואלים העולם איך לא עלה בדעת יצחק אבינו שאפשר לשים עורות ידיו שכששמע הקול של יעקב לא היה מאמין שזה עשיו ועי' באור החיים הקדוש בד"ה ולא הכירן וגו' ואני עפק תחת כפות רגליו לא נחה דעתי מפירושו שהדעת נותנת האיפך מדבריו ע"ש בד"ק וראיתי לרז"ל שכ' שיצחק היה מפחד מיעקב שמה יבא במקום עשיו והדעת נותנת שיעקב צריך לשנות את קולו וידבר כקולו של עשיו ע"כ מה עשה יצחק צוה לבנו עשיו לשנות את קולו כיעקב וזה הסימן שהוא עשיו וזש"ה הקול קול יעקב שהיה סימן שינהם אבל לא סמך ע"ז שחשב אפשר שיעקב נכנס בכול התמימות אצלו ולא חשב לרמות את אביו ע"כ לא שינה את קולו ע"כ אמר לו גשה נא ואמשיך בני זה סי' השני וכשראה שידיו שערות חשב אם לא רימה אותי בקול גם בידים ג"כ לא רימה אותו אכ' זה הוא עשיו ויברכהו, מדרש הקול קול יעקב והידים ידי עשיו בזמן שהקול קול יעקב איך הידים ידי עשיו ע"כ רבים שואלים בסוף כתוב הקול קול יעקב והידים ידי עשיו ולא כתוב איך הידים ידי עשיו ותרצו דהפסוק מדבר בלשון תמיאה וזה רמוז בפשט הכתוב שיצחק היה מתפלה איך יהיה דבר כזה הקול קול יעקב והידים ידי עשיו ודלא כמ"ש למעלה דרך דרש, ועוד י"ל דבאמת במזמן שהיה קול יעקב לא היו הידים ידי עשיו אלא ידי יעקב ודו"ק כי קצרתי.
"ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך"
במרמה תרגם אונקלוס בחוכמה וגם יונתן בן עוזיאל תרגם בחכמתא וכן פירש רש"י ז"ל בחכמה ועי' כשפתי חכמים שנתן שעם לפירוש רש"י ועי' לרמבן' בדה' בטרם תבוא וכו' ע"ש ולענ"ד נ"ל עפי' מה שפירש רש"י בפסוק ויחרד חרדה גדולה ומדרשו ראה גיהנום פתוחה מתחתיו ע"ש ומזה ידע יצחק שטעה בעשיו שחשב אותו לצדיק וע"כ אמר בא אחיך בחכמה שבאמת עשה חכמה גדולה שלא הניח ליצחק לברך את עשיו שהוא רשע וע"ז אמר יצחק גם ברוך יהיה שעשה לו טובה גדולה ובזה מתורצת תמיאתו של רמבן' ודו"ק.
"אחי רבקה אם יעקב ועשיו"
כתב רש"י איני יודע מה מלמדנו עיי' בש"ח ועי' מה שפירשתי בפסוק אברהם הוליד את יצחק ע"ש.
הוסף תגובה
עוד מהרב רחמים דעי
עוד בנושא ספרי חידושים-תנך
חיפושים אחרונים